Vayedaber

הלכה: עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה כול'. הָא תוֹכָהּ אָסוּר. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צֶלֶם אֶחָד יְהֵא תוֹכָהּ אָסוּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בִּירִיד שָׁנוּ. וּמַה בֵין בְּתוֹכָהּ לְחוּצָה לָהּ. תּוֹכָהּ שֶׁנֶּהֱנֶה מִן הַמֶּכֶס אָסוּר. חוּצָה לָהּ מוּתָּר שֶׁלֹּא נֶהֱנֶה מִן הַמֶּכֶס. וְאִם הָיָה חוּצָה לָהּ נֶהֱנֶה מִן הַמֶּכֶס אַף חוּצָה לָהּ אָסוּר. 4b וְהָתַנֵּי. הוֹלְכִין לִירִיד וְלוֹקְחִין מִשָּׁם עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְהֵמָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא סוּף דָּבָר עֲבָדִים יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִילוּ עֲבָדִים גּוֹיִם. שֶׁמְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. וְהָתַנֵּי. לָקַח מִשָּׁם כְּסוּת תִּשָּׂרֵף. בְּהֵמָה תֵעָקֵר. מָעוֹת יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. נִיחָא כְּסוּת תִּשָּׂרֵף. מָעוֹת יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. בְּהֵמָה תֵעָקֵר. וְהָתַנֵּי. הוֹלְכִין לִירִיד וְלוֹקְחִין מִשָּׁם עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְהֵמָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לֹא סוּף דָּבָר עֲבָדִים יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲפִילוּ עֲבָדִים גּוֹיִם. שֶׁמְקָֽרְבָן תַּחַת כַּנְפוֹת שָׁמַיִם. תִּיפְתָּר יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל. וְהָתַנֵּי. הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לַגּוֹיִם דָּמָיו אֲסוּרִין. עוֹד הִיא תִּיפְתָּר יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוֹלֵךְ לִירִיד לוֹקְחִין מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמַצִּיל מִיָּדָן. וּבַחֳזִירָה אָסוּר שֶׁנֶּהֱנֶה מַחְמַת עֲבוֹדָה זָרָה. וּבַגּוֹיִם בֵּין הוֹלְכִין בֵּין בָּאִין מוֹתָּר. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה פוּנְדָק מוּתָּר. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. בִּירִיד אָסוּר וּבְפוּנְדָּק מוּתָּר. דִּילְמָא בִּפְרַגְמָטֵיָא אָֽמְרָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. אֲתַא רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה פוּנְדָק מוּתָּר בִּפְרַגְמָטֵיָא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' הא תוכה אסור. ואמאי אם מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור והרי אין הכל נמשכין אחריו:

אתא ר' בא וכו'. כלומר הדר וקאמר ר' בא בפירוש משמיה דר' יוחנן הכי:

דילמא בפרגמטיא אמרה ר' יוחנן. דבהא שפיר הוא דמן התגר שבשוק אסור לקנות ממנו משום דשקלי מיניה מכס לע''ז והוי כמהנה לע''ז ומן בעל הבית הפונדק מותר דלא שקלי מכסא מן הבעל הבית:

ביריד אסור. מן השוק של יריד אסור ואמאי יהא בפונדק מותר:

אם היה פונדק. עכו''ם בעה''ב פונדק מותר לקנות ממנו וקס''ד אפי' דברים האסורים מותר מן הפונדק:

ובנכרים. בין הולכין לשם ובין באין משם מותר לפי שדמי ע''ז ביד העכו''ם מותר דבטלי בידיה:

ובחזירה. משם אסור לשאת וליתן עם הישראל הזה שעבר והלך לשם מפני שנתנו הדמים בידו מחמת ע''ז:

ישראל שהלך ליריד. לשאת ולתת בשוק של עכו''ם לוקחין ממנו בהליכה מפני שהוא כמציל מידן שמונעו מן העבירה שלא ימכור בשוק של עכו''ם:

עוד היא תיפתר ישראל ישראל. הכא נמי תיפתר לה שישראל המוכרו לזה גם הוא לקחו מישראל אחר:

תיפתר ישראל ישראל. בישראל שלוקח מחבירו ישראל שמצוין שם על היריד:

והתני. ותו קשיא לן מהך ברייתא דתני לקח משם וכו' ניחא כסות ומעות דלק''מ אלא הא דקתני בהמה תיעקר שמעקר פרסותיה מן הארכובה ולמטה והתני הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה:

והתני. בתוספתא ומייתי לה לעיל בהלכ' א' הולכין ליריד וכו' ור''ל גופיה קאמר התם לא סוף דבר וכו' ואמאי קאמר הכא ביריד שנו ואסור. ולא משני לה עד לקמן:

שלא נהנה. ע''ז של חוצה לה מן המכס של תוכה:

תוכה שנהנה. ע''ז מן המכס אסור דמהני לע''ז:

ומה בין לתוכה לחוצה לה. אם ביריד שנו גם בני חוצה לה באין לשם ונמשכין אלו אחרי אלו:

ביריד שנו. שיש הרבה והרבה שנמשכין אחר הצלם הזה:

והתני המוכר עבדו לנכרי דמיו אסורין. וכלומר וישראל זה מהיכן לקח העבד אם מן הנכרי היאך מכרו ישראל הראשון לנכרי זה והרי אסור למכור עבדו לנכרי שמפקיעו מן המצות ואפי' בדיעבד אם מכרו קונסין אותו בדמיו:

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אֲסוּרָה. רַב חִסְדָּא בָעֵי. אִילּוּ הִשְׁתַּחֲוָה לָהּ לֹא אָֽסְרָהּ. מִפְּנֵי שֶׁהֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אָֽסְרָהּ. דִּילְמָא בִפְרַגְמַטְיָא שֶׁנִּכְנְסָה קוֹדֶם לִירִיד אִתְאֲמָרַת. 5a אֲתַא רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֶחֱלִיף בְּהֵמָה בָעֲבוֹדְה זָרָה אָֽסְרָהּ. בִפְרַגְמַטְיָא שֶׁנִּכְנְסָה קוֹדֶם לִירִיד אִתְאֲמָרַת. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. אָסוּר לַעֲשׂוֹת חֲבִילָה בִירִיד. וְתַנֵּי כֵן. לֹא יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ בְמָקוֹם שֶׁהוּא מִתְחַשֵּׁב. מְצָאוֹ לְפִי דַרְכּוֹ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּכוֹבֶד רֹאשׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אסור לעשות חבילה ביריד. כלומר לא יעשו חבורה של אנשים ללכת ביחד שמא ימצא נכרי פוגע בהן וישאלו בשלומו ואסור לשאול בשלומו ביום אידו בפני רבים:

החליף בהמה בע''ז אסורה. קס''ד דה''ק נכרי שהחליף בהמה בע''ז הבהמה אסורה לישראל לעולם והיינו דבעי עלה רב חסדא:

אלו השתחוה. לה הנכרי לבהמה ועשאה ע''ז לא אסרה לישראל דהיכן מצינו דנאסרה הבהמה להדיוט מחמת נעבד דלא אסרה תורה נעבד אלא לקרבן ואת אמרת מפני שהחליף הבהמה בע''ז אסרה בתמיה:

דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. כלומר דלא אמרה ר' יוחנן אלא לענין איסור משא ומתן ביום אידם דאסור לקנות ביריד בשוק של עכו''ם דחיישינן שאלו החליפן בע''ז קודם ליריד ולא לענין שתאסר הבהמה לעולם על הישראל הוא דאמרה:

אתא ר' זעירא וכו'. וקאמר בהדיא בשם ר' אבהו אמר רבי יוחנן דבפרקמטיא שמביאין על היריד הוא דאיתמר ולענין איסור משא ומתן לכתחילה על היריד הוא דקאי:

ותני כן. בתוספתא פ''ק לא ישא ויתן אדם עם הנכרי ביום אידו ולא יקל עמו את ראשו ולא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב. במקום שחשיבות הוא לו כגון בשוק בפני רבים:

מצאו לפי דרכו. מצאו אחד הולך לפי דרכו בשוק שואל בשלומו בכובד ראש ובשפה רפה:

רִבִּי חִייָה בַּר ווָה שְׁלַח מִיזְבּוֹן לֵיהּ סַנְדָּל מִן יְרִידָה דּצוֹר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. וְאַתְּ מִלּוֹקְחֵי יְרִיד. אָמַר לֵיהּ. וְאַתְּ לֹא לָקַחְתָּ קְלוֹסְקִין מִיָּמֶיךָ. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָֽסְרוּ דָבָר שֶׁהוּא חַיֵּי נֶפֶשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן שָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. לֵית אַתְּ בְּדִיק לֵיהּ אָהֵן יְרִידָה דְצוֹר מָהוּ. אֲמַר לֵיהּ. אִין. יְהַב תַּרְתֵּין לִיטְרִין דְּפִיְלְפְּלִין לְאיסקרנדה. עָאַל וְאַשְׁכַּח כְּתִיב תַּמָּן. אֲנָא דִּיֹּקְלֶטִיָנוּס מַלְכָּא שְׁכָנִית אָהֵן יְרִידָה דְצוֹר לְגַדְיָה דְאֶרַקְלִיֻּס אָחִי תְּמַנְיָא יוֹמִין. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה. יְרִיד עֲזָה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. הָלַכְתָּ לְצוֹר מִיָּמֶיךָ וְרָאִיתָ יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁהֵן שׁוּתָפִין בִּקְדֵירָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִיעֵר הַגּוֹי בִקְדֵירָה. וְקַשְׁיָא. הוּא שָׁאַל לֵיהּ דָּא וּמֵגִיב לֵיהּ דָּא. אֶלָּא בְגִין דְּלֵית רִבִּי חֲנִינָה אֲמַר מִילָּה דְּלָא שְׁמָעָהּ מִיּוֹמוֹי בְּגִין כֵּן הוּא שָׁאַל לֵיהּ דָּא וּמֵגִיב לֵיהּ דָּא. אֲתַא רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא אָֽסְרוּ אֶלָּא כְגוֹן יְרִידָהּ שֶׁלְּבוֹטְנָה. וְתַנֵּי כֵן. ג' יְרִידִין הֵן. יְרִיד עֲזָה יְרִיד עַכֹּו יְרִידָהּ שֶׁלְּבוֹטְנָה. וְהַמְחוּוָּר שֶׁבְּכֻלָּן יְרִיד בּוֹטְנָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שכנית. קבעתי לשכון בה היריד הזה שמנה ימים למזל ארקליס אחי שיעבדו למזל הזה וראה שעבודת עכו''ם היא:

ישראל ונכרי שהן שותפין בקדירה. ששופתין שתי קדירות שלהן סמוכין זה לזה בכירה אחת ואינו חושש הישראל שמא ניער הנכרי בקדירה שלו ותאסר משום בישולי נכרים:

וקשיא. הש''ס הוא דמתמה מה זה שהשיב לו הוא שואל לו זה יריד עזה מהו דניחוש בה משום ע''ז והוא משיב לו זה וענין אחר הוא:

אלא בגין וכו'. לפי שדרכו של ר' חנינא הוא שאינו אומר דבר שלא שמע מרבו לפיכך דחה אותו בתשובה של דחיה וענין אחר:

בוטנה. שם מקום:

ותני כן וכו'. דקאמר והמחוור שבכולן כלומר מה שהוא מחוור וברור לנו שאסור הוא יריד בוטנה ששם הוא ודאי לשם ע''ז:

עאל. ר' שמעון בן יוחנן בעצמו לצור ולבדוק אחר זה ומצא כתו' שם לזכרון כדברים האלו:

ואת מלוקחי יריד. והלא אסור ליקח משוק של ע''ז ביריד:

ואתה לא לקחת קלוסקין מימיך. על היריד:

שאני היא. גלוסקין דאמר רב יוחנן לא אסרו חכמים מלקנות מהם ביריד דבר שהוא חיי נפש:

לית את בדיק ליה. אם אין אתה יודע מן היריד הזה של צור מהו אם יש בו חשש משום ע''ז:

א''ל אין יהב תרתין ליטרין לפילפלין לאיסקרנדא. דרך שחוק השיב לו אם תתן ב' ליטרות פילפלין לתוך התיבה שלי אז אומר לך ודוגמא דאמרינן בש''ס דילן לכי תיכל כורא דמילחא. איסקרנדא כמו איסקודלא בלשון המשנה:

מָהוּ לֵילֵךְ לָשָׁם. אִם הָיָה אַכְסְנַאי אָסוּר. בֶּן עִיר מוּתָּר. שְׁייָרָה מוּתָּר. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שְׁייָרָה לֵילֵךְ בְּכָל מָקוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו לילך לשם. פיסקא דמתני' היא דקתני מהו לילך לשם וכו' אסור וקאמר הש''ם דוקא אם היה אכסנאי אסור לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לה לפי שנראה כהולך לעובדה אבל בן עיר מאותה העיר והיה חוץ לעיר והולך לביתו מותר לילך אפי' אם הדרך מיוחדת לה שיודעין שחוזר למקומו הוא:

שיירה מותר. לעולם לילך לשם שכן דרך השיירה לילך ממקום למקום וליכא חשדא:

בְּמַה מְעוּטָּרוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בַּהֲדַס. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּשְׁאָר כָּל הְמִּינִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא הַתּוֹסֶפֶת. הֵיךְ עֲבִיד. הָיָה לָמוּד לְהוֹצִיא ה' קוּפּוֹת וְהוֹצִיא עֶשֶׂר. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם עִיטּוּר. אָסוּר. אִין תֵּימַר. מִשֵּׁם פְּרַקְסִים מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

במה מעוטרות. חניות המעוטרות דתנינן במתני' במה הן מעוטרות ומה הוא חשש האיסור:

בהדס. מעוטרות ואסור משום תקרובות ע''ז לפי שדרך לשוטחן לפני הע''ז לריח ומתהני מריחא דע''ז:

בשאר כל המינין. לאו דוקא בהדס אלא אפי' בשאר כל המינין שאין בהן ריח דלאו משום תקרובת ע''ז נגעו בה אלא דטעמא מה שהוא מעוטר הוא סימן שהוא ע''ז:

על דעתיה דר' יוחנן. דאמר משום ריח ותקרובת ע''ז הכל אסור כל מה שהוא מעוטר בהדס ואפי' כמה דחיישינן שעשאום בתחלה תקרובת לפני הע''ז ואח''כ שמו אותם בחנות:

על דעתיה דריש לקיש. דלאו משום תקרובת הוא אלא דמה שמוסיפין לעטר החנות במיני פירות וכיוצא בהן הוא השייך לע''ז א''כ אינו אסור אלא התוספת שהוא משום העיטור כדמפרש ואזיל:

היך עבידא היה למוד להוציא ה' קופות. חוץ לחנות כדי לעטר לשם ע''ז והוציא עשר:

אין תימר משום עיטור אסור. כלומר אלו החמש קופות הראשונות שמדרך הוא בכך להוציא חוץ לחנות ולעטרו סביב הן הוא דאסורין דזה שייך לע''ז:

אין תימר משום פרקסים מותר. כלומר אבל באלו חמש קופות היתירות שאין דרכן להוציא לחוץ לחנות כל כך ולא שייך למימר בהו משום עיטור ולא הוציאן אלא לפרקוס ולנוי בעלמא מותר. פרקסי' כמו אין מפרקסין את האדם וכו' בסוף פרק הזהב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source